الجمعة، 8 نوفمبر، 2013

تقرير باللغة العبرية ورد فيه ذكر مقالتي " وأن كانوا يهودا "

ההלם בעקבות הרצח הנורא בטולוז

"כאשר אנחנו חושבים על מה שאירע היום בטולוז, כאשר אנחנו זוכרים מה שקרה בנורבגיה לפני כשנה (רצח למעלה מ-90 אנשים, רובם נערות ונערים, בפיגוע טרור כפול בנורבגיה בידי פעיל ימין קיצוני ימני ב-22.7.2011 – י"א), כאשר אנחנו יודעים מה שקורה בסוריה,
כאשר אנחנו רואים מה שקורה בעזה ובשדרות ובמקומות שונים בעולם, אנחנו חושבים על צעירים ועל ילדים המאבדים את חייהם. אני מבקשת לחלוק כבוד לצעירים אלה וכן לילדים הבלגים שקיפחו את חייהם בטרגדיה הנוראה (בעקבות תאונת דרכים קטלנית שאירעה בשווייץ ב-13 במארס 2012 ובה קיפחו חייהם 22 ילדים בלגים – י"א), לצעירים הפלסטינים אשר בניגוד לכל הציפיות, ממשיכים ללמוד, לעבוד, לחלום ושואפים לעתיד טוב יותר" - הצהירה שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, במפגש עם קבוצת פליטים פלסטינים בכנס שנערך על-ידי סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים במזרח התיכון (אונר"א) בבריסל ב-19.3.2012.
("Quand nous pensons à ce qui s'est passé aujourd'hui à Toulouse, quand nous nous souvenons de ce qui s'est passé en Norvège il y a un an, quand nous savons ce qui se passe en Syrie, quand nous voyons ce qui se passe à Gaza et Sderot et dans différentes parties du monde, nous pensons aux jeunes et aux enfants qui perdent leur vie. C'est à (ces jeunes) que je veux rendre hommage aussi aux enfants belges qui ont perdu la vie dans une terrible tragédie (lors d'un accident d'autocar en Suisse le 13 mars 2012), aux jeunes Palestiniens qui contre toute attente, continuent à apprendre, à travailler, à rêver et aspirent à un meilleur avenir".)
משום מה דבריה של אשטון קוממו, שומו שמיים, את עדת צבועים כמו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שריו אהוד ברק ואביגדור ליברמן וראש האופוזיציה, ציפי לבני. בנאום שנשא בטכניון בחיפה (20.3.2012) נתניהו צוטט אומר: "פעולת טבח ממוקדת על ילדים, כולל וידוא הריגה בילדה בת 8, לבין פעולות המגן הכירורגיות של צה"ל (ההדגשה של י"א) שנועדו לפגוע במחבלים המשתמשים בילדים כבמגן חי".
החרו החזיקו אחריו, ברק: "צה"ל פועל בעזה בזהירות המרבית כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע"; ולבני: "לא דומה אירוע שנאה לאירוע של מדינה שנלחמת בטרור, גם אם תוך כדי נפגעים אזרחים".
אשטון לא נכנעה לסחטנות של נתניה, ליברמן, ברק, לבני ושופרותיהם.  ביום ג', 20.3.2012, פרסמו דובריה נוסח מדויק של דבריה וציינו כי אשטון "מגנה בתוקף את פעולות בבית הספר 'אוצר התורה' בטולוז ומעבירה את תנחומיה למשפחות הקורבנות, לחבריהם וכן לעם הצרפתי ולקהילה היהודית" (...)  בדבריה, אשטון "התייחסה לטרגדיות שבמהלכן מקפחים את חייהם ילדים בעולם כולו ולא ערכה כל הקבלה בין נסיבות ההתנקשות בטולוז ולמצב בעזה".  
(La Haute Représentante condamne fermement les meurtres commis hier à l'école Ozar Hatorah de Toulouse et adresse ses condoléances aux familles et aux amis des victimes ainsi qu'au peuple français et à la communauté juive. (…) Lors de son intervention, la Haute Représentante a évoqué les tragédies au cours desquelles des enfants du monde entier perdent la vie et n'a tiré aucun parallèle entre les circonstances de l'attentat de Toulouse et la situation à Gaza (20.3.2012)."
לראש ממשלת ישראל, שריו ושופרותיהם  חובה להזכיר, בין השאר, שבמהלך 11 השנים האחרונות בלבד, בתקופה שבין ה-29 בספטמבר 2000 (פרוץ האינתיפאדה השנייה) ל-31 בדצמבר 2011, במסגרת פעולות המגן הכירורגיות שבוצעו בידי כוחות הביטחון הישראלים נהרגו 1003 קטינים פלסטינים בעזה, 325 בגדה המערבית, בסה"כ 1328, ו-3 בישראל. (נתונים שפורסמו בידי ארגון בצלם).
*
כנגד אלה המבחינים בין דמו של ילד ממוצא אחד לדמו של ילד ממוצא אחר אני מבקש להפנות במדור השפות באתר למאמר תחת הכותרת "ואז מה אם הם יהודים?! שפרסם באסם מוחמד חביב מעיראק באתר בשפה הערבית "השיח התרבותי" ב-24.3.2012 (باسم محمد حبيب, وأن كانوا يهودا ؟! - الحوار المتمدن – www.ahewar.org ( בו הוא הוקיע את אותם ערבים ומוסלמים שהביעו את שביעות רצונם מהטבח שבוצע בטולוז והעלה על נס את אלה שהתנגדו לו. הוא סיכם את מאמרו: "נכריז בקול רם: לא להרג חפים מפשע, לא לאלימות בלתי מוצדקת, לא לפגיעה באנשים שלווים יהיו מוצאם ודתם אשר יהיו" (إذن لنعلن بصوت عال لا لقتل الابرياء لا للعنف غير المبرر لا لأستهداف الآمنين ايا كان اصلهم او دينهم).

כמו כן, אנא קראו גם את מכתב הניחומים הפומבי שהפנתה כרמן עלי, אזרחית מקטאר, להוריהם של הילדים היהודים קורבנות הטבח המזעזע בנורבגיה ביולי 2011:
"תנחומים מעומק הלב להורים, ובמיוחד לאמו של לייבי (קלצקי) כאם לשני בנים, אני יודעת כמה ארוך-ארוך מסעה של אם, בהביאה את תינוקה לגיל תשע. לשאת את התינוק במשך תשעה חודשים, ללדת, להתמודד עם לילות נטולי שינה, מחלות, כאבים ומִחושים, הצעד הראשון, החיוך הראשון, הנפילה הראשונה, להתקדם משלב לשלב, לשמוח איתם, לבכות איתם, לדאוג איתם, להביע את רגשותיך בכל רגע של היום. אלו הם רגעים יקרים החקוקים בליבנו לנצח. ואז פתאום, באכזריות נוראה, בנך נחטף ממך, ובתוך שנייה חייך נהרסים מכל וכל. אני מתפללת שאלוקים יעזור לך למצוא כוח פנימי להתמודד עם האסון העצום, למען בנותיך, בעלך וכל אלה שצריכים אותך בחייהם. בכיתי על בנך, ואני בוכה על ליבך שחלק ממנו תמיד יחסר.
בחיבה רבה ועמוקה, כרמן עלי מקטאר."
שרה יוכבד ריגלר שתרגמה לעברית את מכתבה האנושי והמרגש של כרמן עלי מקטאר ופרסמה אותו ברשת (http://www.aish.co.il/ci/s/126313748.html) הדגישה: "דווקא אישה ערבייה מקטאר לימדה אותי כיצד להתאבל על הילדים הנורבגיים".
יוסף אלגזי

ليست هناك تعليقات:

تغريدات بواسطة @basim1969 تابِع @basim1969